חיסונים ובריאותבטיול לתאילנד
אין חיסון חובה למי שטס מישראל, אבל יש חיסונים
מומלצים. קובעים תור למרפאת מטיילים מבעוד מועד,
ובטיול נזהרים בעיקר מיתושים, משמש ומאוכל ומים.
מרפאת מטיילים כמה
שבועות לפני הטיסה.
דוחה יתושים כל יום, גם
ביום ולא רק בערב.
שותים מבקבוקים או
ממכונות מילוי, לא
מהברז.
למי שטס מישראל לתאילנד אין חיסון חובה בכניסה (חיסון לקדחת צהובה נדרש רק ממי שמגיע ממדינה שיש בה סיכון למחלה). לפי ה-CDC, כדאי לוודא שחיסוני השגרה מעודכנים, ולרוב המטיילים מומלצים גם הפטיטיס A וטיפוס הבטן. למי שלא חוסן מומלץ גם הפטיטיס B, ולפי אופי הטיול ייתכן שיומלצו גם דלקת מוח יפנית או כלבת. את ההמלצה האישית נותנים במרפאת מטיילים (רשימה באתר משרד הבריאות), רצוי כמה שבועות לפני הטיסה.
בטיול עצמו הסיכון הנפוץ יותר הוא יתושים: קדחת דנגי מועברת ביתושים שעוקצים גם ביום, ואין לה חיסון שגרתי למטיילים או טיפול ייעודי, ולכן המניעה היא דוחה יתושים ולבוש ארוך. בערים ובאזורי התיירות יש בתי חולים פרטיים טובים ובתי מרקחת כמעט בכל רחוב, אבל טיפול בלי ביטוח יכול להיות יקר מאוד.
| חיסון | למי בדרך כלל | הערה |
|---|---|---|
| חיסוני שגרה (כולל חצבת וטטנוס) | לכל המטיילים | מוודאים שהם מעודכנים לפני כל טיסה |
| הפטיטיס A | מומלץ לרוב המטיילים | המחלה עוברת דרך מזון ומים |
| טיפוס הבטן | מומלץ לרוב המטיילים | חשוב במיוחד למי שאוכל אוכל רחוב או מטייל באזורים כפריים |
| הפטיטיס B | למי שלא חוסן (לפי ה-CDC, עד גיל 60) | עוברת בדם ובמגע מיני, למשל בטיפול רפואי, בקעקוע או בפירסינג |
| דלקת מוח יפנית | שהייה ארוכה או טיול כפרי | מועברת ביתושים, בעיקר באזורים חקלאיים. ההחלטה לפי משך הטיול והמסלול |
| כלבת | לפי סוג הטיול | למי שבא במגע עם בעלי חיים, רוכב באופנוע או מטייל זמן רב. נשיכה או שריטה של כלב, חתול או קוף מחייבת טיפול מיד, גם למחוסנים |
| קדחת צהובה | לא נדרש למי שמגיע מישראל | נדרש רק ממי שמגיע ממדינה שיש בה סיכון למחלה |
הטבלה מבוססת על המלצות ה-CDC לתאילנד ואינה ייעוץ רפואי. את ההתאמה האישית לפי גיל, מצב בריאותי ומסלול עושים במרפאת מטיילים. מלריה: באזורי התיירות המרכזיים הסיכון נמוך מאוד, ובאזורי יער וגבול שואלים את הרופא.
רוב בעיות הבריאות בטיול לתאילנד נמנעות בהרגלים פשוטים.
יתושי הדנגי עוקצים גם במהלך היום. מורחים דוחה יתושים, לובשים שרוולים ארוכים בשעות הערב, וישנים בחדר ממוזג או עם רשת. חום גבוה עם כאבי ראש ושרירים, בטיול או אחריו, הוא סיבה לפנות לרופא.
לא שותים מים מהברז. מים בבקבוקים זמינים בכל מקום, ובשכונות רבות יש מכונות מילוי מים. אוכל מבושל וחם, פירות שמקלפים בעצמכם, ושטיפת ידיים, מצמצמים קלקול קיבה.
השמש בתאילנד חזקה גם ביום מעונן. קרם הגנה, כובע, הרבה שתייה, ומנוחה בצהריים, במיוחד עם ילדים ומבוגרים.
לא מלטפים כלבי רחוב ולא מאכילים קופים. נשיכה או שריטה, גם קטנה: שוטפים היטב במים ובסבון ופונים באותו יום לבית חולים.
בבנגקוק, בפוקט, בקוסמוי ובצ׳יאנג מאי יש בתי חולים פרטיים עם צוות דובר אנגלית ומחלקות לתיירים, למשל Bumrungrad ורשת Bangkok Hospital. באיים קטנים יש בעיקר מרפאות, ובמקרה רציני מפנים לאי גדול או ליבשה.
בתי מרקחת נמצאים כמעט בכל רחוב תיירותי, כולל רשתות כמו Boots ו-Watsons. גם כשתרופה נמכרת בלי מרשם, כדאי להתייעץ עם רופא (אפשר דרך הביטוח) לפני אנטיביוטיקה או תרופה לא מוכרת.
אנחנו בונים מסלולים אישיים, מזמינים מלונות, העברות, טיסות פנים ושייטים, וזמינים בעברית בוואטסאפ במהלך החופשה. את ההכנה הרפואית עושים מול מרפאת מטיילים.
עוד תשובות לשאלות שישראלים הכי שואלים. כל המדריכים מסודרים בתכנון טיול בתאילנד, והתמונה המלאה בהמדריך המלא לחופשה בתאילנד.
